Paradise

קופאנגן – כל מה שרציתם לדעת

קופאנגן – כל מה שרציתם לדעת

האי קופנגן בדרום מזרח תאילנד הוא אבן שואבת להרבה מטיילים ומקום פופולרי במיוחד בקרב הישראלים. עוד לפני כ-30 שנה הוא סומן על המפה בעיקר כמקום למסיבות הפולמון הידועות. בליינים מכל העולם היו מפליגים אליו ליומיים וחוזרים חזרה לאי השכן קוסמוי עם שוך המסיבה. זה כבר מזמן לא המצב והאי עבר תנופת פיתוח משמעותית מאז, אבל באורח פלאי השתמר בו סוג של רוגע שלא תמצאו באיים היותר מתויירים של תאילנד דוגמת פוקט, קראבי וקוסמוי. אולי הסיבה לכך היא העובדה שאין בו שדה תעופה, או שאולי שפע הקריסטלים הקבורים באדמתו משרים עליו אוירה רוחנית. תהה הסיבה אשר תהה, המקום הזה משרה שלווה על אורחיו. לא פלא אם כך שהאי הפך למרכז יוגה עולמי והאוכלוסייה שלו, הן המקומית והן הבינלאומית, רגועה ונחמדה. למעשה החסרון היחיד של קופנגן הוא שברגע שמגיעים אליו לא רוצים לצאת ממנו. המקום פשוט שואב אותך אליו וגורם לך לא לרצות לצאת יותר מדי לטייל בעולם מסביב. ברגע שהגענו לגן העדן הזה, היה קשה להזיז את הישבן ולהמשיך בטיול. בסוף החלטנו להפוך את המקום לעוגן שלנו באסיה ולצאת מפה לטיולים בסביבה עליהם תוכלו לקרוא בפוסטים אחרים בבלוג הזה.

אחד הדברים שחששנו מהם הוא היעדר אופציות להעסיק את הילדים (וגם אותנו במידה מסויימת) אבל כפי שהסתבר די מהר יש מה לעשות באי הקטן הזה, החל מחופים קסומים, מועדוני חוף, טיולי טבע, יוגה, אימוני כושר, אוכל משובח ואפילו כמה מתקנים לילדים. למי שמחפש מסיבות, יש שפע של אפשרויות מעבר לפולמון החודשי, אבל בעיניי, להגיע לכאן רק בשביל לחגוג, מהווה פספוס גדול כיוון שהדבר הכי טוב שקורה לך כאן הוא האפשרות פשוט להוריד הילוך. להרגע. לנשום עמוק ולחשוב. כאחד שאוהב להרהר רבות (ולחפור על כך לא פחות), מצאתי פה את היכולת להתרכז ולהכנס לשאנטי. כמובן שהטבע, הים והשקיעות מסביב תורמים הרבה ליכולת הזו.

כללי

קצת על הגיאוגרפיה של האי. מדובר בשטח של 168 קמ"ר, אי לא גדול כמו פוקט ולא קטן כמו קופיפי. חיים עליו כ 10,000 מקומיים ועוד מספר דומה של זרים ותיירים מזדמנים. כ-80% ממנו אינו מיושב, מה שתורם לתחושה הכפרית, בניגוד לקוסמוי האורבני. המרחק הגדול ביותר ברכב מנקודה לנקודה לא יעלה על שעה. הכבישים במצב טוב יחסית אבל הדרכים לעיתים הרריות ותלולות וצריך לנהוג בו בזהירות, בודאי אם מדובר בטוסטוס.

Koh-Phangan-Map-1

  • אזור האדרין – מעין חצי-אי בדרום –מזרח האי. האזור התוסס יותר, בו נערכת מסיבת הפולמון החודשית. מדובר בעיירה קטנה ובנוייה עם הרבה חנויות וכמה מועדונים קטנים. לכאן מגיעה האוכלוסייה הצעירה יותר של בני ה- 20+.
  • אזור טונגסלה – ה"עיר הגדולה" של קופנגן ושער הכניסה לאי (המזח המרכזי שם), ממוקמת בפינה הדרום-מערבית של האי כחצי שעה מהאדרין. שם תמצאו בנקים, סופרמרקטים ענקיים, שוק אוכל מקומי, בתי קפה מערביים וכמובן דוכנים וחנויות שונות.
  • צפון-מזרח האי – כאן מרוכזים הריזורטים היוקרתיים יותר של האי (אננטרהבורי ראסהסנטייה) מה שמושך אוכלוסייה יותר מבוססת לזמנים קצרים. מדובר בעיקר בחוף טונג נאי פאן, אבל יש גם אופציות זולות יותר ללינה בבוטל ביץ' ובטאן סאדט. כאן לא תמצאו חיי לילה שוקקים אבל כן תמצאו חופים מהממים שלא תרצו לעזוב.
  • צפון-מערב האי – גם פה מדובר בחופים יפים ושקטים יחסית עם מחירי לינה נוחים יותר. בעיקר מדובר בהאד סאלאד, האד יאו ואזור צ'אלוקלאם. כאן תמצאו הרבה משפחות וזוגות רומנטיים, ופחות בליינים.
  • אזור סריטנו – ממוקם במרכז הרצועה המערבית והתמתג כאזור הספיריטואלי של האי עם מרכזי יוגה נחשבים ואוירה מגניבה. לכאן מגיעים הרבה שוהים לטווח ארוך באי.
  • אזור באן טאי – הרצועה הדרומית בעלת החופים הפחות אטרקטיביים, בין טונגסלה להאדרין. גם כאן אפשר למצוא דיור זול יותר ולטווח ארוך.

הגעה לאי

מכיוון שאין שדה תעופה בקופנגן, רוב המטיילים מגיעים לשם במעבורת מקוסמוי אליו ניתן לטוס משלל יעדים. יש מספר חברות שמפעילות מעבורות ממזחים שונים בקוסמוי, שרובן מתנזקות למזח טונגסלה בקופנגן. שימו לב שהמהירה ביותר היא של חברת לומפריה (20 דקות) אך היא פועלת ממזחים רחוקים יחסית משדה התעופה בקוסמוי (30-60 דקות) מה שמאריך את זמן ההגעה ליעד. חברת סיטראן מפעילה קטאמארן מהיר (30 דקות) שיוצא מהמזח בבנגראק, כ 10 דקות בלבד משדה התעופה. המחיר כ 400 באט. שווה להתעדכן באתר הזה, אבל אין צורך לרכוש כרטיסים מראש אלא אם מדובר בימים סביב הפולמון.

הבעיה העיקרית עם קוסמוי היא מחירי הטיסה לשם. השדה בבעלות פרטית של "בנגקוק אייר" וכמונופול המחירים לשם מבנגקוק מתחילים ב 100$ לכיוון. דרך זולה בהרבה להגיע מבנגקוק היא לטוס לשדהבסוראטני ומשם לקחת שאטל ומעבורת ישירות לקופנגן (3 שעות עם חברת לומפריה, 700 באט לכרטיס משולב). אמנם עוד 2-3 שעות מסע אבל חוסכות כסף רב. לדוגמא, כבר יצא לנו לשלם 22$ בלבד לכרטיס טיסה מבנגקוק לסוראטני.

תחבורה

באי פעילות מוניות סונגטאו (מעין טנדר פיק-אפ שעבר הסבה) אבל הן לא זמינות מספיק וקצת יקרות. רוב המטיילים באי בוחרים לנוע על גבי טוסטוסים אוטומטיים 125 סמ"ק שמושכרים עבור 200-250 באט ליום (פחות לתקופות ארוכות). אפשר למצוא חברות השכרה בכל חור באי, אבל היזהרו לא ליפול על פיראטים שישדדו אתכם על כל שריטה קלה בזמן ההחזרה (מזה הם בעצם עושים את הכסף הגדול). עדיף לשכור ממישהו מוכר, אפילו ישראלי שגר באי וכמובן לצלם בוידאו את הטוסטוס בעת ההשכרה. עלות הדלק כמעט זניחה והכיף של לרכוב על דו-גלגלי באי הוא בלתי יתואר. תחושת חופש שמוזרקת לוריד. החסרונות כוללים כמובן סיכון לא מבוטל לתאונות, במיוחד בדרכים התלולות, ומזג אויר הפכפך שיכול להוריד מימטרים משמעותיים בכל עת. הכי חשוב – חיבשו קסדה. זה ההבדל העיקרי בין פציעה מבאסת למוות, אז לא לשחק עם זה. כמובן שרוב הרוכבים שראיתי מזלזלים בהנחייה הזו וחבל.

רכב פרטי משפחתי יעלה כ 800-1000 באט ליום והדלק הופך להיות מרכיב משמעותי. כמשפחה החלטנו ללכת על האופציה הזו מסיבה בטיחותית ומכיוון שהשגנו דיל מעולה לטווח ארוך. צריך להתרגל לנהוג בצד שמאל והדרכים צרות יחסית, אבל אחרי שבוע זה זורם טבעי לגמרי.

איפה לישון

בקופנגן שפע של אפשרויות לינה, מכמה מאות ועד כמה אלפי באט ללילה. הכי טוב להיות במקום ולכתת רגליים כדי למצוא את האופציה המשתלמת ביותר. לשהיה ארוכה (מעל חודש) רצוי לסגור מלון לשבוע הראשון דרך בוקינג או אגודה במהלכו ניתן לחפש בניחותא בית במחיר נמוך בהרבה מכל מלון. אנחנו גרנו בהתחלה בריזורט כיפי בחודש הראשון במחיר שסגרנו מראש ובהמשך עברנו לבית פרטי מפנק עם בריכה צמודה במחיר סבבה. אפשר למצוא בתים פשוטים של חדר אחד עם מזגן ומים חמים החל מ 10,000 באט לחודש (כ-1000 ש"ח) עד לוילות מפנקות עם בריכה צמודה ב 50 ואפילו 100 אלף. הכל תלוי בתקציב ורמת הפינוק. בכל מקרה התמורה עולה על כל מה שתקבלו בישראל אי פעם. עצוב, אבל זה המצב.

home.JPG

כסף

כלל האצבע הינו 10 באט = 1 ש"ח. זה לא לגמרי מדוייק אבל נוח לחישוב.

יש כספומטים בכל חור באי אבל עמלת המשיכה גבוהה (50-220 באט) בנוסף לעובדה ששערי ההמרה שקל-דולר ודולר-באט יקרעו לכם את הכיס. שימו לב שבכספומט של TMB  אפשר למשוך עד 30,000 באט במכה לעומת 20,000 בכל השאר, מה שמוזיל עלויות. הכרטיס של אמריקן אקספרס גובה עמלה של 50 באט בלבד לעומת 220 בויזה ומסטרכרד.

עדיף לדעתי להביא מזומן בדולרים מהארץ לפחות לחודש הראשון. במקרה של שהייה ארוכה ניתן לפתוח חשבון בנק מקומי (רק לויזות ארוכות) ולהעביר בעלות נמוכה מהחשבון בארץ ואז להשתמש בכספומט מקומי.

סה"כ עלות מחיה סבירה למשפחה בת 4-5 נפשות תהיה בערך 100$ ליום כולל בית סביר, רכב, מזון, בילויים, דלק וכו', לא כולל אטרקציות יקרות (צלילה וכד'). בגדול אפשר להגיד שיוקר המחיה בקופנגן הוא בערך חצי מישראל.

אינטרנט

בכל מקום אפשר למצוא ווייפיי חינמי ואיכותי. המהירות באי גבוהה למדי. לדעתי עדיין צריך סים מקומי כדי לגלוש מחוץ לווייפיי. יש מספר ספקים. טרו למשל מאוד טובים לדעתי במחיר של 400 באט לחודש עם חבילה של 4.5 גיגה. מספיק בהחלט ואפשר לדבר בווטסאפ וסקייפ.

מסיבות

את עולם המסיבות אני משאיר לצעירים ממני. בכל מקרה אפשר לעבור באי ממסיבה למסיבה עד שתשכח/י איך קוראים לך. חיי הלילה פרט למסיבות די רגועים ומתרכזים באזור האדרין ובאן טאי. אפשר למצוא שם די הרבה ברים לאורך הדרך לכיוון טונגסלה. שימו לב למסיבות האף-מון, בלאק-מון ולוסט פאראדייז הנחשבות יותר מהפולמון המיינסטרימי.

מסעדות, בתי קפה וברים

  • אמסטרדם בר – בר רגוע עם שקיעות מטורפות שצופה לכל המפרץ. אם אפשר להגיע כשעה לפני השקיעה, עדיף. הנופים מהמרפסת מדהימים.

amsterdam.JPG

  • רומנזו טרופיקל – בחור איטלקי מרומא שפתח מסעדה איטלקית ברמה גבוהה ביותר. הטברנה פונה לחוף מקסים עם שקיעות נהדרות. האוכל פשוט מושלם. יחסית יקר (כ 300 באט לראש) אבל בהשוואה לישראל תקבלו תמורה נהדרת. הלזניה והניוקי נוגעים בגן עדן.
  • ל'אלקוב – ביסטרו צרפתי, שכן של רומנזו. פה תקבלו אוירה נהדרת עם ניחוח יין, גבינות צרפתיות ואוכל מצויין. ערב רומנטי מושלם עם בן/בת הזוג.
  • מונה ליזה – עוד איטלקיה נהדרת עם סניפים בטונגסלה והאדרין. פיצה דקה ומשובחת ופסטה נהדרת.
  • שוק הלילה פאנטיפ – אוכל רחוב זול זול זול באיכות גבוהה. חגגנו על המרקייה ליד השייקים (50 באט למרק נודלס לפנים) וגם על השייקים עצמם (30 באט). יש שם גם דוכנים טבעוניים, מזרח תיכוניים (אחלה שווארמה בפיתה), שיפודי עוף ב 10 באט, בננה לוטי, קוקוסים ועוד ועוד. השוק פעיל גם ביום אבל בעיקר אחרי 6 בערב.
  • אינג-אינג קיטשן –התאילנדית הכי שווה באי לדעתי. ממוקמת קצת רחוק באזור האד סאלאד, אבל שווה להגיע לשם. המנות זולות (70-80 באט) ומושלמות. נסו את הפאד תאי, קשיו נאטס צ'יקן ואת העוף באננס. ממש מושלם.
  • קוקוהאט – המסעדה של המלון הותיק עדיין שומרת על רמה. בעיקר האוכל של הבית שכולל בורקס פינוקים, פלאפל בפיתה (נהדרת), טחינה, חומוס ושניצל, הכל על החוף היפה. קצת יקרה אבל לא מדי.
  • אינפיניטי – ביץ' קלאב מקסים באמצע הדרך בין האדרין לטונגסלה. מעבר לבריכה הכיפית הם מוכרים סושי מצויין.

infinity.JPG

  • סאנסט ביץ' קלאב – מקום יפה בניהול ישראלי עם מלון צמוד. הבריכה והמסעדה פתוחים לקהל הרחב. המחירים גם פה גבוהים מעט אבל האוירה נהדרת והאנשים יפים.
  • סיקרט מאונטיין – בר מסעדה לא מוכר בקצה הנוף שצופה על האי מלמעלה.

secret

  • בובה'ס קפה – הקפה הפופולרי ביותר באי. מקום נהדר בניהול הולנדי עם צוות מלצרים נחמד. אל תוותרו על האבוקדו-סמאש!
  • לונה קפה – קרוב לבובה'ס, עוד מקום נחמד לקפה של בוקר.
  • דופיו קפה – במרכז טונגסלה מול סניף הבנק, מקום מצויין לעבוד עם לפטופ ולשתות אייס אמריקנו מוצלח.
  • גרין גאלרי – מסעדה טבעונית מצויינת בסריטנו, בניהול של ישראלית. סלטים וחומוס מצויינים ובערבי שישי יש שם סוג של קבלת שבת כיפית עם מדורה ומצברוח טוב.
  • הבית הישראלי – סוג של תחליף לבית חב"ד שלא קיים באי. ממוקם בהאדרין ומציע בנוסף למידע ותחושת שייכות גם אוכל ישראלי טעים.

סופרמרקטים

יש 7-אילבן ופמילי מארט בכל פינה. בשהיות ארוכות יותר כדאי לחסוך ע"י קניה מרוכזת בסופרים הבאים:

  • מאקרו -סיטונאי שמוכר לכל הריזורטים בחבילות ענק. משהו כמו קוסקו האמריקאי. לדוגמא משטח של 24 בירות ב 30 באט ליחידה!
  • ביג סי – סופר קטן יותר וסימפטי לרכישה בבודדים.
  • לימפיפונג – חנות מפונפנת של הביוקר. נחמד לרכישת מוצרים איכותיים אבל לא עשינו שימוש רב בה.
  • פירות כדאי לקנות בדוכנים השונים, בעיקר בטונגסלה. האננס מעולם לא היה זול וטעים כל כך…

חופים

הסיבה העיקרית להגיע לקופנגן היא החופים. בפוסט הקודם נתתי פירוט רב לגבי החופים המובחרים של קופנגן. את המידע המלא ניתן למצוא כאן.

מפלים

  • מפלי פרדייז – לטעמי הטובים ביותר באי. מדובר בבריכה קטנה וצלולה עם מים קרירים שמהווים ניגוד כיפי לחום בחוץ. קרובים לכביש הראשי בין צ'אלוקלאם לטונגסלה, מרחק של 5 דקות מהראשון. אם מגיעים בטוסטוס אפשר להגיע כמעט עד למפלים אחרת צריך להחנות את הרכב לפני הגשר הישן וללכת 10 דקות. שימו לב שבכניסה יש חנות מקומית. מקובל לקנות מהם משהו כי הם מתחזקים את הניקיון במקום. אפשר פחית קולה. בבריכה יש שני חבלים לטרזן והנוף מסביב ג'ונגל יפה. מרענן מאוד ביום חם.

paradise.JPG

  • מפלי וואנג סאי – קרובים לחוף מיי האד. הכניסה היא דרך עפר של 200 מטר מהכביש של הריזורט. שימו לב שבהגעה לשם רואים מעין אתר מסחרי של משחקי מים. אלו אינם המפלים. יש לפנות שמאלה וללכת על גשר הברזל ואז להתחיל לטפס על הבולדרים במשך 10-15 דקות עד להגעה לבריכה הטבעית.
  • מפלי פאנג – ממש במרכז האי ממוקמים המפלים הקטנים האלה. אפשר לעשות שם טרק מעגלי של שעה שמתחיל במדרגות ועובר לשביל עפר עד לראש הגבעה. באמצע הדרך יש בריכה נחמדה לשכשוך. אפשר גם להגיע לנקודת תצפית יפה על כל המפרץ.
  • מפלי טאן סאדט – בקרבת החוף באותו שם, המפלים בהם טבל המלך בכבודו ובעצמו.

שירותי רפואה

  • שיניים – באן טאנג דנטל – לא השתמשנו אבל הבנו שזה המקום ללכת אליו כשכואב בשיניים.
  • רופא ילדים – עשינו שימוש פעם אחת בדוקטור טי – שנתן את המשחה הנכונה.
  • בית חולים בינ"ל – גם בו התמזל מזלנו לא להשתמש אבל הבנתי שזה המקום במקרה צרה.

המלצות זהב

  • שוק שבת – ביום שבת אחרי 5 בערב נסגר הרחוב המקביל למזח בטונגסלה והופך לשוק ארוך ופעיל. אל תחמיצו את החוויה הזו ובעיקר כדאי לאכול בדוכן של הפאפאיה סאלאד והסטיקי רייז-מנגו.
  • ג'ימבורי – בכניסה לסופר ביג סי יש מתקן קטן עם טרמפולינה וקצת מגלשות. הילדים עפו על זה משום מה ורצו לחזור שוב ושוב. 50 באט לחצי שעה.
  • ספינת מלחמה במזח של טונגסלה – מעין מוזיאון חביב על אוניית מלחמה. הילדים יאהבו.
  • מכון כושר פודיום – חדר כושר מודרני עם 3 קומות ומכשור מצויין. 200 באט לכניסה חד פעמית, 2500 באט למנוי חודשי.
  • סיאם יוגה סנטר – פחות עמוס מבתי החרושת הגדולים של סריטנו.
  • קניות אונליין – משלוחים מלאזדה (האמזון התאילנדי) שתזמינו ברשת יגיעו ביעילות רבה תוך ימים ספורים במחירים מגוחכים.
    קרדיט:ohados

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *